למה הוא לא רוצה לחזור לבית הספר אחרי החופש?
לא מעט פעמים אנחנו נתקלים בסרבנות של הילדים – כבר מגיל צעיר הם יודעים להבחין בין מה שכיף להם לבין המשימות הפחות אהובות. כמו כולנו, גם הם נוטים לדחות, להתנגד ולעיתים אף להפעיל מניפולציות. אבל האם זו תמיד רק עייפות או עצלות?
מה אם באמת לא טוב לו?
ייתכן שלילד קשה לא רק עם שיעורי הבית, אלא שהוא חווה בבית הספר תחושות של נחיתות, דחייה או בדידות. במקרים כאלה, ההתמודדות היא הרבה מעבר למשימה לימודית; ייתכן שהוא מתמודד עם קשיים רגשיים וחברתיים שמעצימים את הפחד, החרדה ואף יוצרים פאניקה לקראת החזרה לשגרה אחרי החופש.
כבעלת ניסיון בטיפול רגשי, המתמחה במיומנויות חברתיות ומערכות יחסים, אני פוגשת ילדים רבים שעבורם הלימודים הם רק הבעיה המשנית. מקור החרדה שלהם אינו נובע מהמורים או מהציונים, למרות שגם אלה נפגעים בהמשך בגלל תסכול ואכזבה שנובעים מהחוויה החברתית בבית הספר. כאשר המצב החברתי רעוע או פגוע, הכוח להתמודד עם אתגרים והמוטיבציה להצליח בלימודים נשחקים ולעיתים אף נעלמים.
אז מה אפשר לעשות?
המפתח טמון בתרגול. ילד שמיומנויותיו החברתיות נפגעות זקוק לשני דברים עיקריים:
1 חוויות של הצלחה חברתית – סביבה תומכת של קבוצת שווים שמעריכה אותו ואת תרומתו.
2 מבט חיצוני ומקצועי – ליווי שמסייע לזהות דפוסים בקשרים החברתיים, להבין את המורכבות ולרכוש כלים להתמודדות ולהתחזקות.
את כל אלו ניתן להשיג באמצעות השתתפות בקבוצות חברתיות קטנות, המיועדות לילדים באותו גיל התפתחותי. בקבוצות אלה, בהנחייתי כתרפיסטית בדרמה וסיפור ובשיתוף מנחת קבוצות מיומנת, נוצר מרחב בטוח להתבוננות, ללמידה וליצירת קשרים חדשים – דרך משחק, אומנות והתנסויות חברתיות מגוונות.
נפתחות קבוצות חדשות
לפרטים ויצירת קשר:
