הבת שלי מגיעה הביתה בוכה כי כל ההפסקה היא הייתה בכיתה

הבת שלי מגיעה הביתה בוכה כי כל ההפסקה היא הייתה בכיתה, שאלתי אותה למה היא הייתה בכיתה והיא אמרה לי "כל הילדים משחקים ביחד ואף אחד לא רוצה", מה לא ניסיתי? מה לא עשיתי? הסברתי לה מה עושים, אמרתי לה לנסות, נתתי לה אומץ וניסיתי כמיטב יכולתי להנחות אותה. אבל היא נשארה בכיתה.
כתרפיסטית שמתמחה במיומנויות חברתיות אני רואה פעמים רבות ילדים שעושים בחירות שלא עולים בקנה אחד עם מה שהיינו רוצים לראות. לפעמים הם מתבודדים, לפעמים הם נמנעים, לפעמים הם גם תוקפניים. לא פעם אנחנו אומרים לעצמנו אם הייתי במקומו הייתי עושה … אבל אני לא במקומו, ואולי זה התחלת הפתרון. להצליח להפנים שאני אחר ממנו, שאני מכיר את דרכי העולם והייתי פה מספיק זמן כדי לצבור ידע שהוא עדיין לא צבר. היינו רוצים להציל את הילדים שלנו מכל מכאוב. למנוע מהם אכזבות, למנוע מהם נפילות ובושות, אבל זה באמת בלתי נמנע, ממש כמו שאנחנו חווינו את הכאב וצמחנו ממנו, כך גם הילד שלנו צריך ללמוד מתוך הסיטואציה החברתית שהוא נפגש איתה נקודה במקרה של הילדה הבודדה חשוב לבדוק מה בדיוק עושים החברים האחרים, יכול להיות שסיור בחוץ סיבוב בדיקה עצמית יכול להוליד אינטראקציה חברתית שהיא לא ציפתה לה נקודה אולי תפגוש ילדה אחרת שיושבת לבד, אולי תוזמן להצטרף למשחק, אולי ילדות מכיתה אחרת… לצאת החוצה ולאפשר, לפתוח את המחשבה לאפשרויות נוספות ולצאת מהקופסה. בתוך קבוצה למיומנויות חברתיות אנחנו מתנסים, מתרגלים ובודקים את דרך ההתקשרות של כל ילד עם הסביבה שלו, מאפשרים לעשות שינוי בדפוסים קיימים ומחפשים ביחד דפוסים מותאמים נקודה קבוצות חדשות יוצאות לדרך במגוון גילאים בחיפה