לא משנה באיזה גיל, כולנו רוצים וצריכים מישהו – משהו שיראה אותנו, משהו שישמע אותנו ומשהו שיהיה עד לחיים שאנחנו חיים. לפעמים יש לנו מזל ויש כזה משהו – שלא שופט, לא מבקר, אין לו תובנות או הערות על מה היינו צריכים לעשות אחרת. משהו שלא בודק ומחשבן את הטעויות שלנו או סופר לנו כישלונות . ולפעמים לא! לפעמים יש צורך לשים את הדברים על השולחן וללכת, בלי עצות, בלי התחנפויות, רק לספר ולשכוח מזה.
כזה הוא טיפול, מקום דיסקרטי, רק לי ולמחשבות שלי בקול רק, זוית חדשה ושונה למציאות השגורה שלי. מקום שאפשר להשאיר בו את העול, לבטא בו את הרגש בלי לשלם על זה מחירים, לא חברתיים ולא רגשיים. הטיפול לא מוטה ולא בעל דיעה, הוא פשוט קיים, דיאלוג שלי ושל הקולות הפנימיים שלי עם משהו שעוזר להחזיק את כל זה לתכלל את כל מה שקורה לי, לחבר נקודות שכבר שכחתי שהייתי בהם ולשקף דפוסים שחוזרים על עצמם ותוקעים אותי בחיים. עוזר להתבונן במערכות יחסים בחיים ולבחור לשנות או לשמר, עוזר לגלות פרשנויות נוספות ואפשרויות ביטוי ותגובה אחרות.
לעיתים יש צורך מיידי שמוביל אותי לטיפול – קושי, אתגר, טראומה, מקרה בחיים. לפעמים זה תחזוק שאני מרגיש שאני צריך לאורך תקופה, לזמן מה, כדי להתבונן אחרת על דברים.
הקלה, חמלה, זיכוך, ביטחון ותחושת שמירה על הנפש, הן חלק מתחושות שאני יוצאת מהם בטיפול.
מוזמן/ת לבדוק אם גם את/ה' זקוקים לנחמה.